היעד הראשון שלכם בטוקיו, הוא שיבויה (Shibuya). סיירו בשיבויה לפי המוצע להלן:

 

שיבויה SHIBUYA 渋谷מעבר החציה המפורסם של שיבויה

מהמחוזות הצבעוניים והעמוסים ביותר בטוקיו, מקום לידתם של טרנדים אופנתיים רבים. אוב השטחים המסחריים שייכים לחברות הענק (והמתחרות בינהן) TOKYU ו SEIBU.

סימן ההיכר המפורסם של שיבויה הינו מעבר החצייה העצום בחזית תחנת הרכבת (ביציאת HACHIKO), המוקפת בפרסומות מאורות ניאון חזקים ומסכי ענק.

מסת אנשים אדירה חוצה את הצומת, בכל פעם שהרמזור הופך לירוק. מדהים. (ראו תמונה, ובטוחה שתצלמו גם אתם כמה תמונות משלכם!wink

 

תחילת סיורינו: בתחנת הרכבת SHIBUYA. ברגע שתצאו מהתחנה, עקבו אחר השילוט אל "יציאת האצ'יקו"- Hachiko Exit- שם תמצאו את הפסל של האצ'יקו, הכלב הנאמן.

סיפורו המרגש של האצ'יקו:

האצ'יקו היה כלב מגזע אקיטה (גזע יפני) שחי בטוקיו, התפרסם ברחבי יפן בזכות נאמנותו לבעליו ונהיה סמל לנאמנות כלב לבעליו ולנאמנות המשפחה.

בשנת 1924 אומץ הכלב על ידי פרופסור אואנו, מרצה באוניברסיטת טוקיו, והחל ללוותו אל תחנת הרכבת שיבויה מדי בוקר, כאשר אואנו יצא לעבודתו; וחזר מדי אחר-צהריים לקבל את פניו בשובו. כשנה לאחר מכן, בחודש מאי 1925, מת אואנו בעת הרצאה באוניברסיטה כתוצאה משבץ, ואלמנתו אשר עקרה מטוקיו, מכרה את הבית ומסרה את האצ'יקו למשפחה אחרת.

האצ'יקו הפסל

האצ'יקו נמלט מביתו החדש מספר פעמים ושב לביתו של אואנו עד שהבין כי אואנו אינו מתגורר בו עוד, והחל מתייצב בתחנת הרכבת בכל יום בשעה בה נהג אואנו לשוב מעבודתו, כדי לקבל את פניו.

 

הכלב משך את תשומת לבם של הנוסעים ועובדי התחנה אשר האכילו אותו, והגנן של אואנו, אשר התגורר בסמוך לתחנה, דאג לו למזון. אחד מתלמידיו של אואנו, אשר עסק בחקר כלבי אקיטה, הבחין בהאצ'יקו בשנת 1928 ופרסם מספר מאמרים אודותיו. אחת הכתבות זכתה לפרסום רחב כאשר פורסמה בעיתון בשנת 1932, והאצ'יקו הפך לסמל לנאמנות.

 

בחודש אפריל 1934 הוצב פסל של האצ'יקו בכניסה לתחנה, והטקס נערך בנוכחותו של האצ'יקו עצמו. האצ'יקו המשיך לפקוד את התחנה בכל יום במשך עשר שנים לאחר מותו של אואנו בתקווה לשובו, עד שנמצא מת ב-8 במרץ 1935 ברחוב ליד תחנת שיבויה, לאחר שלקה במחלה הנגרמת מתולעים. גופתו פוחלצה והיא מוצגת במוזיאון הלאומי למדע בטוקיו.

פסלו של האצ'יקו אשר הוצב בכניסה לתחנת הרכבת, במקום בו נהג להמתין לאואנו, הותך כחלק מהמאמץ המלחמתי של יפן במלחמת העולם השנייה.

בשנת 1948 פוסל פסל חדש על ידי האמן טקשי אנדו, בנו של האמן אשר פיסל את הפסל המקורי, והוצב במקום. הכניסה לתחנה הסמוכה אל הפסל, קרויה על שמו של האצ'יקו, וכך גם קו אוטובוס מקומי. פסלים נוספים של האצ'יקו הוצבו ליד תחנת הרכבת וליד המוזיאון לכלבי אקיטה בעיר הולדתו של האצ'יקו במחוז אקיטה.

ב-8 באפריל מדי שנה, נערך בתחנת שיבויה טקס לזכרו של האצ'יקו ולזכר נאמנותו.

פסלו של האצ'יקו הפך לנקודת המפגש הכי פופולארית בטוקיו!

האצ'יקו המקורי

בשנת 2009 יצא סרט עם ריצ'ארד גיר, עיבוד אמריקאי לסיפורו של האצ'יקו.  

 

לאחר שתצטלמו עם האצ'יקו, חצו את מעבר החצייה הענק עם כל ההמון לעבר קפה "סטארבקס". כנסו פנימה, קנו קפה או תה (ממליצה על וורסיה יפנית, שאין ברשתות סטארבקס בעולם, דוגמת MILK GREEN TEA או שייק תה ירוק. ממש טעים!).

עלו לקומה השניה , תפסו מקום ליד החלון הענק וצפו בעוברים ושבים. זו נקודת התצפית הטובה ביותר של שיבויה. לראות את ההמון חוצה את הצומת הענקית – מחזה מרהיב.

 

טיפ ליום: אם אתם רעבים בשלב, תוכלו תמיד לחזור לנקודה זו, לאחר ארוחתכם וביקור ב"גבעת הלאב הוטלס" (ראו בהמשך).

 

בניין 109: קניון אופנה, הממוקם בצמוד למעבר החצייה המפורסם. המיקום, צורתו הייחודית והמעמד שלה בקרב היפנים הפך את 109 לאחד הסמלים הבולטים ביותר של שיבויה ותרבות הבילויים והשופינג בטוקיו.

 

הבניין, הממוקם מול תחנת הרכבת שיבויה, נפתח באפריל 1979. האדריכל מינורו טקיאמה עיצב אותו כ"קהילת אופנה", שנועדה להכיל חנויות קמעוניות קטנות, הפונות לקהל היעד של נשים בשנות השלושים לחייהן. בכך, הוא תכנן להוות תחרות לרשת בתי הכלבו, "סייבו". 

 

שמוו של הבניין, 109, לקוח מתוך האותיות היפניות "טו" (משמעותו 10) ו"קיו" (שמשמעותו 9), מה שיוצר את המילה" טוקיו" (Tokyu), בעלי הרשת. (TOKYU הינו קונצרן ענק ביפן ובבעלותו רשתות קמעונעיות רבות וקווי רכבת).

 

עיצוב הפנים של הבניין תוכנן כלולאה כדי לגרום לקונים לעבור במירב החנויות האפשרי תוך עליה בכל הקומות כדי להגיע לאלה שנמצאות יותר למעלה. למרות שתוכנן במקור למשוך קהל יעד של נשים בשנות ה-30 בחייהן, הפך הבניין למוקד עליה לרגל עבור נשים צעירות המתלבשות על פי סגנון ה-Gyaru, שנתפס כ"פרחי", אבל לא רק.

 

שווה להיכנס ל 109 לפחות בשביל לראות את ה"תופעה".

זהירות, מוזיקה מחרישת אוזניים. זהו, למעשה, "טריק", בכדי למנוע מ"זקנים" להיכנס לשם!

 

אבל אם הנכן נשים, חובבות אופנה, בעיקר בגילאים 18-40, תוכלנה למצוא שם פרטי אופנה מדהימים וכלל לא יקרים!

לפני כשנתיים, למשל, רכשתי שם שמלה "קז'ואל", שהוצגה על הבובה בחלון הראווה, ועלתה 2000 יין בלבד (כ- 20$). כשחזרתי לארץ, לא הפסיקו לשאול אותי מהיכן השמלה וכשנה לאחר מכן, ראיתי שמלות בעיצוב דומה בארץ ובניו- יורק, כך שניתן לראות טרנדים אופנתיים שם. 

 

ארוחת צהריים/ הארוחה הראשונה שלכם ביפן**טיפ שלא להחמיץ** נהנות בסושיה האהובה עלי בשיבויה

חציתם את מעבר החצייה לסטארבקס.

כשפניכם לסטארבקס, משמאלכם בניין 109 הראשי.

לכו לאורך המדרכה הצמודה לבניין 109, מימין לביניין. זהו Bunkamura-Dori ( המילה DORI משמעה "רחוב", ביפנית).

תראו חנות אלקטרוניקה/ כלי נגינה משמאלכם ומיד לאחר מכן פנו שמאלה, בפניה הראשונה, אל תוך סמטה צרה. כ 20 מטר לאחר מכן, ראו משמאלכם מסעדת סושי- במסוע (Kaiten Zushi), שלשמאלה, חנות סקס בקומת מרתף.

 פעם זה היה סושי משפחתי וכיום הוא שייך לרשת "גנקי סושי": סושי "עתידני", שניתן להזמין את מנותיכם ממסך.

אכילת סושי ממסוע- הכי פופולארי ביפן. מחיר צלחת נע בין 80 יין ל 300 יין. כל צבע צלחת- מסמל מחיר אחר. הצלחות הצבעוניות תלויות על הקיר ועליהן מוטבע מחירן. 

אל תתחשבנו והזמינו מכל טוב. זכרו שצלחת עם מנה זהה (רק הרבה פחות טריה וטעימה) בשדרות  רוטשילד עולה בממוצע כ 25 ₪ וכאן זה כ 4 ₪... ואין מה להשוות באיכות, כמובן.

כל המנות טריות, מדגים שנרכשו באותו היום, בשוק הדגים. לא מוכרים שאריות ביום שלמחרת! היה טעים!

אתם יכולים להזמין גם בירה צוננת (ASAHI – הבירה הפופולארית ביפן) או כוסית סאקה. תה ירוק יש חופשי בברזים. (חינם). התרווחו לכם ותהנו! (הייתי מצטרפת אליכם בזה הרגע!). 

כמובן, שלאחר הארוחה, שווה לתת ביקור בחנות הסקס הסמוכה ולהשתעשע למראה מיני הצעצועים,בסגנון יפני, דוגמת ויברטורים דמויי Hello Kitty...foot-in-mouth

 

אם לא תגיעו בשעות הצהריים, תוכלו להגיע לכאן גם הערב. אגב- בערב, לפני שסוגרים את הסושיה, מגדילים את המנות, בכדי לסיים את המלאי. (כי כאמור, לא מגישים מנות היום ביום שלמחרת).

ואם גם לא, אז בואו למחרת.

בכל מקרה-חובה!  לא להפסיד!!

 

הסושיה שהייתם בה נמצאת בקרבת "גבעת מלונות האהבה" (Love Hotels Hill). באזור זה, בשיבויה, מצוי הריכוז הגבוה ביותר של מלונות האהבה- Love Hotels ביפן, המציעים לזוגות חדרים פרטיים ל"אהבה". ניתן לקחת חדר למספר שעות במהלך היום (כ- 5000 יין) או ללילה (כ- 10,000 יין). חלק מהמקומות לא לוקחים זרים אבל הרוב- כן. בכל מקרה, זה מעניין להסתובב שם, להציץ פנימה, לקבל קצת אווירה ולראות את העיצובים בחדרים השונים. קראו עוד על מלונות אהבה- כאן. 

 

תוכלו להסתובב בשיבויה שעות רבות. ברחובות, בחנויות ובמקומות הבילוי. 

קניות שוות ו"מציאות" בשיבויה

1. דון קיחוטה: Don Kihote - אאוטלט ענק שיש בו **הכל**. יש אחד גם בShinjuku שינג'וקו, בכניסה לקבוקי-צ'ו

2.  Tokyu Hands- חנות עצומה של "הכל לבית" ו"עשה זאת בעצמך".

3. המון חנויות Beauty- של מוצאי טיפוח וקוסמטיקה.

4. בית הכלבו Marui- הלוגו נראה כמו “Oi" (תמיד קראתי לזה "אוי-אוי-אוי" אבל "מרוי" ביפנית פרושו "עיגול"). 

הצעות לערב/ לילה:

  1. איכלו ארוחה יפנית באיזקאיה מקומית או ברשת של אוכל יפני או בסתם מסעדה שפתאום תצוד לכם את העין.
  2. שירו Karaoke קריוקי באחד ממעוזות הקריוקי. קראו כאן עוד על קריוקי ביפן!