טייפון האגיביס

עידכוני טייפון האגיביס HAGIBIS, נכון לרגע זה (יום שישי, 11 אוקטובר, שעה 15:00 שעון יפן, 9:00 שעון ישראל) לגבי ביטולי רכבות, שיבושים צפויים ואירועי ספורט מהשעה האחרונה:


הטייפון מתקרב ליפן ובחופי חצי האי איזו (בקרבת הר פוג'י והאקונה Hakone  ) כבר יש גלים גבוהים.

הטייפון אמור לעבור מעל יפן ביום שבת ה 12 לאוקטובר, בצהריים המוקדמים.

שיבוש פעילות רכבות הרלוונטיות לטיולכם:


חברת JR EAST , מפעילת קווי JR ממרכז יפן ומזרחה, תאט את כמות הרכבות בין השעות 10:00-13:00 ולאחר מכן- תעצור את כל הרכבות, לרבות השינקנסן בין טוקיו לשין-אוסקה.
חברת JR WEST , מפעילת ההרכבות בין מרכז יפן מערבה, תעצור מקטעים של SANYO SHINKANSEN בין תחנת שין-אוסקה לאוקייאמה. אם אתם בטיולכם באיזור אוקייאמה- הירושימה-דרום יפן, הרווחתם!
חברת CENTRAL JAPAN RAILWAYS תעצור את כל הרכבות מנאגויה לטוקיו ותאפשר 6 רכבות בבוקר בין נאגויה לשין-אוסקה.

חברת ODAKYU, מפעילת הפס של האקונה, תעצור את קו ROMANCECAR- הקו המהיר בין שינג'וקו להאקונה כל היום וקוים אחרים: יופחת מספרם עד השעה 15:00 ואז יופסקו. רכבת אחרונה לאודווארה משינג'וקו ב 13:21 (Rapid Express) וההיפך- מאודווארה לשינג'וקו  ב 12:17.

 

אוטובוסים של חברת "נוהי":

התקשרנו והאוטובוסים בין קנזאווהשירקאווה גו - טאקיאמה- ייפעלו כרגיל!

מאידך, האוטוטובוסים בין טאקיאמה- לעמק קיסו/ קווואגוצ'יקו וטוקיו- מבוטלים!

טיסות פנים:
חברת ANA הודיעה על ביטול כל טיסות הפנים שנוחתות ב NARITA או HANEDA. 
חברת JAL תבטל את רוב טיסות אחה"צ שנוחתות/ ממריאות בנמלי התעופה של טוקיו .

טיסות בינלאומיות:
אם אתם אמורים לנחות / להמריא ב 12 לחודש ב/מטוקיו , סיכוי טוב שטיסתכם לא תתקיים כסדרה.
טיסות הלוך לטוקיו  כנראה שתדעו זאת רק בקונקשן.
הטיסה של חברת "טורקיש"- שאמורה לנחות מחר בערב בטוקיו- כבר הודיעה על ביטולה.
טיסות חזור מטוקיו : לברר עם חברת התעופה לגבי טיסתכם.

פסטיבל אוצו

הפסטיבל הענק ב OTSU אוצו : מקטע הערב שלו (12 אוקטובר בערב)- מבוטל.

מאידך, יום למחרת, ה 13 לחודש, צפוי להיות שטוף שמש והפסטיבל ייתקיים בצהריים!!

עדכונים באתר הפסטיבל- כאן

תשתיות:
ייתכנו שיבושים בחשמל ובקווי התקשורת.
במלונות: כנראה פחות יורגש לעומת דירות נופש.

נהיגה:

המנעו מנהיגה, מחשש לשיטפונות.

 שמרו על עצמיכם וראו זאת כחוויה.

הרי לא כל יום חווים טייפון רציני. כוח עצום של הטבע.

אנחנו כאן לעדכונים נוספים- צוות 'יפנית'.

 

הודעה מ 10 לאוקטובר, שעה 15:00 שעון יפן, 9:00 שעון ישראל

הודעה חשובה למטיילים ביפן כעת:

בסוף השבוע הקרוב, 12-13 באוקטובר, צפויה לעבור סופת הטייפון "האגיביס" מעל איי יפן, החל מהשעה 9:00 בבוקר.

במרכז יפן- תהיה בעיקר ב 12 לחודש.

היתכנות הסופה: 70%.

הסופה לא אמורה לעבור מעל דרום יפן (האי קיושו. אם אתם שם- נהדר!),

תורגש ברמה נמוכה יותר (גשמים) באיזור אוסקה-הירושימה ותורגש חזק יותר (גשמים, רוחות חזקות, גלים גבוהים) באיזורים קנזאווה- נאגויה-האלפים היפנים-טוקיו ועד צפון האי הונשו (אקיטה).

בקיצור: איך זה ישפיע על טיולכם?

אם אתם באחת הערים הגדולות: פחות ישפיע, כי תוכלו למצוא בנקל פעילות מקורה ושופינג לרוב.

אם אתם בתנועה, עם תחבורה ציבורית בינעירונית: ייתכנו השבתות של קווי רכבת. מחר תהיה הודעה רשמית של חברות הרכבות ונעדכן כאן.

אם אתם אמורים לטרק: ככל הנראה - בעייתי.

אם יש אירוע, דוגמת משחק ראגבי, פורמולה 1, פסטיבל אוצו: יש לברר האם הארוע ייתקיים או יבוטל. (יש סיכוי שייבוטל).

ישנם עדכונים מידי 6 שעות ובעת הסופה- עדכונים מיד שעה. 

זהו לינק עם תחזית מלאה מאתר המרכז המטארולוגי של יפן https://www.jma.go.jp/en/week/index.html.

 

שתהייה לכם נסיעה בטוחה ומהנה- צוות "יפנית".

 

רוב האנשים  שמעו את המילה "סמוראי".  אבל מה זה בדיוק?

 

סמוראים עם נשק 1841-1934

סמוּראי  samurai  侍/士  הינו בן מעמד האצולה הלוחמת ביפן בתקופה הטרום-תעשייתית. מקור השם הוא בפועל "סבוראו", שמשמעו "לשרת".

הסמוראים הראשונים היו בעלי קרקעות אשר התארגנו בהובלתם של בני אצולה במחוזות יפן הרחוקים מהבירה כדי להגן על אדמתם מברברים ומשודדי ים.

 

החל מהמאה ה-10 מעמד לוחמים זה התחיל לצבור כוח ובמאה ה-12 תפס את השלטון ביפן, והחזיק בו עד לאמצע המאה ה-19.

 

במהלך השנים השתנה אופי המעמד בהתאם לתקופה:

בעוד שהסמוראים של המאה ה-11 היו לוחמים רכובים ממשפחות נבחרות שהצטיינו בשימוש בקשת, הסמוראים בסוף המאה ה-16 היו מעמד רחב שספג לתוכו לוחמים משכבות שונות של האוכלוסייה.

החל מהמאה ה-17 איבד מעמד הסמוראים את תפקידו כמעמד לוחם, ולאחר חדירת השפעה מערבית ליפן והרפורמות של תקופת מייג'י בוטלו זכויותיהם של הסמוראים כאצילים בפועל.

הסמוראים התנהגו בהתאם לבושידו, קוד התנהגות נוקשה המבוסס על הנאמנות לאדון ולשמירת הכבוד העצמי.

כתבים שונים המגדירים "מהו בושידו" התחילו להופיע במאה ה-13, אך קוד ההתנהגות הזה ככל הנראה היה ותיק יותר.

 

סמוראי עם חרבו

הסמוראי שאף לנהל את חייו כך שכבודו לא ייפגע, ובמקרה של הכתמת כבודו, למשל במקרה של תבוסה בקרב, היה רשאי לבצע התאבדות טקסית הנקראת "ספוקו" או "הארקירי".

בשביל כבוד צריך ל...התאבד ?

הארה = Hara= בטן , קירי= Kiri= לחתוך.

המילים "ספוקו" והרקירי מורכבות מאותן אותיות הקאנג'י, רק בכתיבה הפוכה וקריאה שונה.

Seppuku=切腹

harakiri =腹切り

 

התאבדות זו, למעשה,  הייתה מטהרת את כבודו.

הפילוסופיה של חיי הסמוראים הושפעה לא מעט מזרמים דתיים, לרבות הזן בודהיזם.

 

הסמוראים היו מעמד משכיל ותרבותי, שהעריכו ידע ויופי.

במהלך התקופות הרגועות עסקו הסמוראים בשירה ובאמנויות המסורתיות של יפן, כגון איקבנה (אומנות שזירת פרחים יפנית)  וטקס התה.

 

תרבות הסמוראים משלבת היבט של מעמד "לוחם" יחד עם "אצולה". זהו נדבך חשוב בתרבות יפן ולכן,  דמות הסמוראי הפכה להיות דמות ייצוגית של תרבות יפן במדינות המערב.

הקאנג'י של "סמוראי"

 

גם ביפן המודרנית ישנם אנשים השומרים על קוד הבושידו, והסמוראים הפכו להיות גיבוריהם של סרטי קולנוע, אנימה ומשחקי מחשב רבים.

 

בטיולכם ביפן תוכלו ללמוד עוד על תרבות הסמוראים.

בקנזאווה, תוכלו לבקר ברובע סמוראים משומר: להלך ברחובות העתיקים ולכנס לבתיהם, שהפכו למוזיאונים.

 

בטוקיו , תוכלו לבקר במוזיאון הסמוראים, הנמצא ברובע שינג'וקו.

מוזיאון מעולה על תרבות ומורשת הסמוראים. אפשר להתלבש כסמוראים ואף להתנסות ב"קרב" עם חרבות סמוראים.

מוזיאן הסמוראים- Samurai Museum

כתובת: Shinjuku-ku, Tokyo Kabukicho 2-25-6

TEL.03-6457-6411 FAX.03-6457-6441

שעות פתיחה: 10:30-21:00.

דמי כניסה: מבוגרים: 1,800 יין. עד גיל 12: 800 יין, גיל 3 ומטה: חינם.

כשטיילתי ביפן לראשונה, נתקלתי במקומות רבים בפסלים, המזכירים קברים, ועליהם בגד כלשהו: לרוב סינר או כובע.

פסלי ג'יזו מקדש קיומיזו
פסלי ג'יזו ליד מקדש קיומיזודרהקיוטו 

המראה היה נראה לי מצמרר למדי, ועשה לי אסוציאציה של בית קברות לילדים.

מסתבר שלא הייתי רחוקה.

גם אתם תיתקלו בפסלים הללו ברחבי יפן וזה הסיפור שמאחוריהם:

 

אילו הם פסלי הבודהיסאטווה "Ksitigarbha",  המכונה ביפנית "ג'יזו", או "Ojizō-sama", אחד מהאלוהויות היפניות החשובות.

 

פסלי ג'יזו (地蔵) הם מראה שכיח, במיוחד בצדי הכבישים ובבתי קברות.

לפי המסורת, ג'יזו נתפס כשומר ומגונן ילדים, במיוחד ילדים שמתו לפני הוריהם.

סוגדים אליו גם כשומר נשמות ה"מיזוקו" (mizuko/水子):

פירוש הקאנג'י: "ילד מים" ("מיזו-קו"): מונח יפני לעובר/ תינוק מת.

פסלי ג'יזו אראשיאמה
פסלי ג'יזו ביער אראשייאמה קיוטו 

ביפן, נפוץ טקס ה"מיזוגו קויו"  Mizugo Kuyō水子供養:

זהו טקס שנעשה לאחר שאישה עברה הפלה טבעית או מכוונת.

בשנות ה- 70, עם תחילת עידן החופש המיני, בו נשים רבות נכנסו להריון ועשו הפלה מכוונת, טקס זה היה פופולארי במיוחד.

בטקס זה מניחים מנחה לג'יזו, כדי שיגן על נשמת העובר/ תינוק המת.

המעשה נעשה משום שלפי מיתולוגיה היפנית, נשמות הילדים המתים לפני הוריהם, אינם מסוגלים לחצות את נהר הסנזו (Sanzu) המיתי, בדרכם בעולם הבא, כי לא הייתה להם ההזדמנות לצבור מספיק מעשים טובים וכן בגלל שגרמו סבל להוריהם.

פסלי ג'יזו מייג'ימה
פסלי ג'יזו בהר מיסן, מייג'ימה

לפי האמונה,  ג'יזו מציל את הנפשות הללו מהצורך לערום אבנים לנצח על גדות הנהר כמעיין כפרה, בכך שמסתיר אותם בגלימתו מפני השדים ומשמיע להם מנטרות.

על פסלי ג'יזו נערמות לעיתים  אבנים קטנות וחלוקי נחל, אותם שמים אנשים, בתקווה שפעולה זו תקצר  את משך הזמן בו יסבלו הילדים בעולם שמתחת (Under-

world).  

פעולה זו נגזרת מהמסורת של בניית סטופות  (stupas) , וקבלת תמורה על כך.

 

לעיתים קרובות, הפסלים לבושים בבגדי ילדים או סינרים, או כשלצדם צעצועים, אותם שמים הורי הילד / העובר המת האבלים, בתקווה שג'יזו יגן עליהם במיוחד.

לעיתים, אבנים או פריטים שונים מונחים על פסלי ג'יזו ע"י הורים, שילדיהם חלו במחלה קשה  והבריאו, כאות תודה לקסיטיגרבהה , עבור הצלת ילדיהם.

פסל הג'יזו הינו בעל קווים עגולים, כשל תינוק, להדמות לתינוקות/ ילדים, עליהם הוא מגן.

מאחר ו Ksitigarbha נתפס כמושיע הנשמות הסובלות בעולם שמתחת,  פסליו נפוצים בבתי קברות. כמו כן, היפנים מאמינים שג'יזו מגן על כבאים ועל המטיילים בדרכים: ה "dōsojin".

ג'יזו בפארק שיבה
פסלי ג'יזו בפארק שיבה, טוקיו

זאת הסיבה שבשולי הכבישים פזורים פסלי  ג'יזו, שלבטח ייצא לכם לראותם לפחות כמה פעמים במהלך טיולכם: בקיוטו, למשל, תראו פסלי ג'יזו רבים ביער הבמבוקים אראשייאמה ובדרך למקדש קיומיזודרה. 

תראו JIZO חבושים בכובעים צבעוניים גם בעליה להר מיסן, שבאי מייג'ימה וכמובן שבאוקונואין שבהר קויה.

בטוקיו, בפארק שיבה, ישנה פינה נוגעת ללב ממש, ובה ריכוז של מאות פסלונים מולבשים במצנפות אדומות ומצוידים בשבשבות רוח צבעוניות.

זהו מראה מרשים, והמקום משרה תחושת עצבות וניתוק מן העולם הזה.

לראשנה בחיי, לקחתי "אומיקוג'י" במקדש קיומיזודרה.

 תולה את המזל

קיבלתי מזל בינוני: "חצי ברכה". קצת חששתי, מאחר והייתי בתחילת דרכי ביפן.

כנהוג, "תליתי" את המזל (הרגע שהנכם רואים בתמונה) ואכן, הרגשתי שהמזל "בערך" מאיר לי פנים.

מספר חודשים לאחר מכן, הגעתי למקדש באסאקוסה שבטוקיו. בדיוק היו חגיגות השנה החדשה ולקחתי שוב מזל.

הפעם, לשמחתי, קיבלתי "דאי-קי'צי" ואכן, המזל האיר לי פנים בכל דבר!

אולי זו נבואה שמגשימה את עצמה ואולי לא, מי יודע.

כי אחרי הכל, אני בחורה ריאלית של ה"טכניון" וזה...

א ב ל בכל זאת:

בכל פעם שלקחתי "אומיקוג'י" ביפן- מה שהיה כתוב שם, התגשם! surprised

 

רבים שואלים אותי: "אם כל כך מדהים ביפן, למה עזבת?"

כתבתי על כך בשבועון היפני "Tokyo Notice Board". כותרת הכתבה היתה "Leaving Neverland".

להלן תרגום הכתבה smile

 

אומרים שבכל אחד מאיתנו מסתתר ילד קטן. ביפן, בוודאות, ה"ילד" הזה יוצא החוצה!

אינני יודעת מהו הטריגר הראשוני. נראה לי שזה מתחיל בסנריו הבא:

עם הגיעך ליפן, אתה מנסה להרשים את המקומיים ולהגיד כמה מילים ביפנית כמו  "Sumimasen" (סליחה) או "Arigato" (תודה). היפני שמולך, מראה כולו התלהבות ומשבח אותך עם המשפט: "Wooaaahhh! Nihongo Jouzu" (ווואווו! אתה כל כך מוכשר ביפנית!!) אתה מחייך כמו ילד קטן וגאה, שזה עתה אמר "אמא" בפעם הראשונה וכולם סביב שמחים...

אז כן! נראה לי שזה הטריגר.

בהמשך, כל פעולה שתעשה בנוכחות חברים יפניים, הם תמיד ינסו "לעזור" לך. (כלומר: לעשות את הפעולה עבורך) או "להתנצל" בשמך: "סלחו לו, הוא גאיג'ין" (כינוי למי שאינו יפני), גם אם לא עשית שום דבר לא בסדר.

שמחתי שלפחות לא צריך להחליף לי חיתולים!

נוסיף למשוואה את כל הדברים ה"קוואיים" (חמודים) שאתה לפתע חש צורך עז לשים על התיק או על הטלפון הסלולארי שלך וכל הטרנדים האופנתיים היפניים, שגורמים, בין השאר, לנשים בוגרות להתלבש כמו ילדות קטנות (אפילו אני מצאתי את עצמי רוכשת חצאית ורודה עם נעליים ורודות תואמות!!)

נראה לי שיפן הופכת זרים רבים לסוג של פיטר פן.

הכיף שם- הוא מיידי: טוקיו היא כמו מגרש משחקים ענק.

אינך מרגיש את החובות והמחויבויות לחברה, כמו המקומיים. אינך מעורב בחדשות המקומיות או בפוליטיקה ולרוב הזרים, אין עבודה "אמיתית" (זרים רבים מחלטרים בעבודות כגון הוראת אנגלית ושאר עבודות, שאצלנו מכונות "עבודות סטודנטים") או מערכת יחסים יציבה "אמיתית". (לרוב, מה שקורה בטוקיו- נשאר בטוקיו).

הספק ב"כיף" הזה צץ כשאתה קופץ לחופשת מולדת במדינתך. פתאום כל מי שהכרת נראה שהזדקן מאוד: כאילו הייתה מכונת זמן שגרמה לכולם, מלבדך, להזקין.

לחבריך הותיקים כבר יש ילדים ומשכנתא ואתה כמו ילד קטן, שלרוב, מרוויח הרבה יותר מהם...

 

רבים אומרים שמשפחה זה "טעם החיים". אבל בטוקיו, אתה מרגיש על גג העולם ודוחק את ה"עניינים הרציניים האלה" לצד.

אבל כשמסתכלים עם זכוכית מגדלת, על הזרים שחיים ביפן, רואים את כל ה"גאיג'ינים המזדקנים", ש"נתקעו" ביפן וחיים שם שנים רבות ומשהו בזה פשוט לא מרגיש נכון.

בסופו של דבר, אינך רוצה להפוך ולהיות כמותם.

אני מניחה, שכשמתחילות להתעורר מחשבות על העתיד, זה הזמן לעזוב את ארץ-לעולם-לא. 

 

 

המאמר המקורי באנגלית ויפנית- כאן

אודות יפנית

באתר זה אציג בפניכם את יפן כיעד מרתק, ובו בעת גם נגיש וידידותי למטייל: באתר תוכנית מומלצת לטיול ביפן של בין 10 ימים ל-3 שבועות, תוך מתן עצות שימושיות לניצול הזמן בצורה מיטבית, והכל- בעלות שיכולה להתאים לכל מטייל, הן התרמילאי ההרפתקן והן הסולידי.

Search